מיה שרבני:
Does it Bring You Joy?

פרפורמנס-משך של מיה שרבני ברוח אמנות הקיפול היפנית של מארי קונדו

האמנית מיה שרבני מצטרפת לשאלה של קון דו ׳האם פריט זה מתעל עבורך אושר?׳ ויוצרת מהלך שמדגיש את הבחירות שלנו. עם רצון נאיבי ש׳להכל יהיה מקום׳ וש׳כל בגד יכול למצוא לו בית חדש׳ מגיעה שרבני למיזם הנתינה המקומי ומנסה להשליט סדר, ניקיון וארגון במה שתמיד ישאר כאוטי, משתנה ובתנועה.

שרבני תגיע לקפל, לגהץ, לארגן, ולמיין, לסדר, להתאים, לתקן ולדאוג לפריטים שנעזבו והתגלגלו לרחוב.
תושבי השכונה ובאי האירוע מוזמנים להביא תרומות מכל סוג ולקחת מכל הבא ליד.

ספסלי הנתינה ומיזמי שימוש חוזר בין התושבים מייצרים נקודת מפגש עירונית של התכנסות, גיבוב ועומס. מחירי הדיור עולים, השפע החומרי בחסות תעשיית האופנה המהירה מסווה מציאות של פסולת וזבל במופעים של ׳תרומה׳ וקיימות.

מאיה בן-יעקב אשמן:
מה את.ה יותר?

מאיה בן-יעקב אשמן מזמינה את הקהל להצטרף לחיפוש אחר ה'אמצע' במיצג השתתפותי.
אם לא נדע איפה ה׳אמצע׳ , איך נדע מה מצבנו?
המעבר בין 'תנועה' ל'יציבות' יוצרים ביניהם 'מנעד' – אלו החומרים שמהם נרקמים יחסים.
מנעד אינסופי של אפשרויות תגובה , פעולה והשהייה...
כשנמצא את ה'אמצע' ביניהם, התמונה לרגע תתבהר, ונכיר את עצמנו קצת יותר.

מה את.ה יותר ? יציבה או תנועתית?
מה היית פעם? יותר יציב או יותר תנועתי?
מה את.ה צריךה עכשיו? יותר יציבות או תנועה?

מומלץ לבוא עם אוזניות
יצירת תמונה: יונה ארזי

נדב בושם ומיכאל גוטליב:
שירה בציבור מדונה

"שירה בציבור מדונה", הינו מופע הצדעה לשיריה של הדודה הגדולה מאמריקה, מדונה (דודה אסתר בפי כולנו), שמנחה איש רשות השידור הותיק, יחיאל חרמש (נדב בושם) ומלווה בשירה ובנגינה מיכאל גוטליב, בשיתוף הקהל.


זהו מופע סאטירי מגניב שלוקח את פורמט השירה בציבור ומלביש אותו על שיריה של מדונה ומתוך המרחק התרבותי הזה מנסה לחפש וליצור אחווה שיתופית ישראלית חדשה ומה חשוב מזה בימי מחלוקות שכאלו.

חשוב לציין שהמופע אינו פוליטי ואינו נכנס לשאלות כמו האם דודה אסתר בעד או נגד הרפורמה. המופע הופק בתמיכת פורום קהלת.

רינת יונה גליקו:
אינסוף חיים - קומדיה במסכות ללא מילים

"הנשמה נולדת זקנה וגדלה להיות צעירה.
זו הקומדיה של החיים.
הגוף נולד צעיר והופך זקן.
זו הטרגדיה של החיים"
אוסקר ווילד

שלושה זקנים נפגשים בכל בוקר במשך שנים, בגינה ציבורית , על אותו ספסל קבוע. בוקר אחד מופיעה בגינה עגלה ובתוכה תינוק . הזקנים נאלצים לצאת למסע כדי להשיב את התינוק להוריו, ובדרך מגלים תושייה, אומץ, אהבה, ובעיקר כי הזקנה היא רק מסכה.

היוצרת והשחקנית רינת יונה גליקו באגדה עירונית הגולשת אל מחוזות הפנטזיה והדמיון. יצירה ללא מילים המשלבת תיאטרון פיזי, ליצנות, צלליות ומשחק עם מסכות.

סתיו בר נחום פרנק:
מַמְלָ(שְׁ)כוּנָה

מתתיהו הכהן הגדול היה אב לחמישה, יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר, ויונתן.
אמנם יהודה המכבי הוא זה שקיבל את רוב התהילה בשכונה שלנו, אך על השושלת הארוכה
למשפחת המלוכה אחראי שמעון התרסי (שנמצא בצד השני של אבן גבירול). הנכדים והנינים שלו,לעומת זאת, נמצאים ממש כאן לידינו.
הרקדנית והיוצרת סתיו בר-נחום פרנק מזמינה את תושבי השכונה לשרטט איתה את מפת הרחובות השכונתית, לצייר את הבית, לסמן היכן נמצאת המכולת השכונתית ואיפה פינת המשחקים האהובה עליהם. ולאחר מכן, להשתתף במופע מחול תיאטרלי ולהכיר את סיפורם המרתק של משפחת החשמונאים המקיפים אותנו מכל עבר.

צילום: ליאור לזרוף