ד"ר אביב לבנת הוא אמן מוזיקאי ג'אז, חוקר ומלמד באקדמיה לאמנות בצלאל ובאוניברסיטת תל אביב היסטוריה ופילוסופיה של האמנויות, בדגשים על ההיסטוריה היהודית במזרח אירופה, תרבות יידיש ואוונגרד.
מרצה באוניברסיטת ניו-יורק על תרבות ואמנות ישראלית ומשמש כאוצר אוסף האמנות הישראלית העכשווית של אוניברסיטת ניו יורק (CCC/A).

ממייסדי קרן רז-רם, עמותה המקדמת פרויקטים חברתיים ואמנותיים בזיקה לשכול ואבדן בהיבט יוצר.
עומד בראש הפורום האקדמי קורצ'אק.

מנהל אקדמי ומפיק אמנותי במיזם גני היצירה והדעת של האקדמיה בפארק.

אבישג רבינר היא סופרת, מרצה, ומנחת סדנאות לכתיבה אוטוביוגרפית למבוגרים ובני נוער. בוגרת תואר ראשון ושני בתכנית הבינתחומית לאומנויות באוניברסיטת תל אביב.
התזה שכתבה אבישג התמקדה בקולנוע נשים ישראלי דוקומנטרי.
בשנים האחרונות כותבת אבישג גם שירה, אותה תחשוף לראשונה בפסטיבל ארטתור

כוריאוגרפית ורקדנית. מורה לצ׳י קונג, מטפלת בקרניוסקרל. בעלת הכשרה מגוונת באמנויות: מחול, אמנות פלסטית, אדריכלות ותיאטרון. עבודתה משלבת בין מדיומים שונים, יוצרת לבמה, לחללים אלטרנטיבים ואף עבודות תלויות מקום. הציגה מעבודותיה בפסטיבלים ותיאטראות בארץ ובחו״ל. מתגוררת בשכונה. אמא לליהיא ונשואה לשרון.

סופר, משורר פזמונאי ותסריטאי. שרבני כתב עד כה ארבעה ספרים (שלושה ספרי פרוזה וספר שירה). בקרוב ייצא ספרו החמישי. זוכה פרס שרת התרבות למשוררים מתחילים בתחילת דרכם לשנת 2017. ספרו השני "יש לך בשביל מה", נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר לשנת 2016. זוכה תחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ לשנת 2009. בשנת 2021 יצא האלבום "כמו ששומעים" של מאור כהן שכולו מילים של שרבני.
נשוי למיה ואבא של תמרה.

צילום: יריב פיין

רקדנית ,מורה וכוריאוגרפית המתגוררת בישראל . היא מצאה את CI ב -2005 בסדנא של Milan Kozanek וצוללת לתוך זה בצורות ובמסגרות שונות מאז .היא אוהבת לחקור מימדים וסיפורים חדשים בתוך הטכניקה. השפעות עיקריות על עבודתה באות מ Body-Mind-Centering / Release-Techniques / Butoh . קונטקט הוא מקור השראה לעבודה האמנותית שלה אבל גם נותן לה כלים מעשיים להתמודדויות בחיים.

צילום באדיבות עמותת הקונטקט

כוריאוגרפית ומאלתרת החיה בתל אביב. היא למדה תואר שני בכוריאוגרפיה ב- ArtEZ בהולנד וכן באנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת אוקספורד. אורלי מבשלת על הבמה כחלק מהפרקטיקה הכוריאוגרפית שלה, פעמים רבות בהשתתפות של הקהל. אורלי נעה בין תרבויות, שפות ומרחבי מופע עם סכין שפית בילקוטה, תוך יצירת אמנות שמחוללת שינוי בעולם.

אורלי עזרן, אמנית מיצב בינתחומית , חיה ויוצרת בתל אביב.

עזרן בוגרת לימודי תואר ראשון בבצלאל האקדמיה לעיצוב ולאמנות בירושלים, בעלת תואר שני באמנות מבית הספר לאמנות של המוזיאון בבוסטון בשילוב עם אוניברסיטת טפטס. סיימה את לימודיה בבצלאל בהצטיינות וכסטודנטית לתואר שני בבית הספר לאמנות של המוזיאון בבוסטון קבלה מלגת לימודים מלאה . מאז סיום לימודיה העמידה מספר רב של תערוכות יחיד, השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובארצות הברית, פרויקטים ציבוריים וקהילתיים.

עבודתה האמנותית של עזרן כוללת מייצבים סיפוריים תלויי מקום, עם חשיבות משמעותית לצופה המשוטט במרחב העבודה. היא משלבת בעבודתה מגוון רחב של חומרי יצירה פיסוליים - חומרים קונבנציונאליים ועכשוויים, שמע וקול, כולל טקסטים מילוליים, ספרותיים או פרי יצירה אישית. שנים רבות כינתה את עבודתה 'תיאטרון ללא שחקנים', ובכך רמזה לקשר הישיר בעבודתה בין מקור ההשראה הטקסטואלי - מילולי של יצירתה לבין תפקידו של הצופה-שחקן במרחב הגלריה.

במקביל לפעילותה בשדה האמנות הפלסטית, עזרן עוסקת בהוראת אמנות במכללות להוראה, כתיבה ביקורתית ואישית, ועיצוב תפאורה לתיאטרון. לאחרונה עיצבה תפאורה ללהקת מחול בגורליץ גרמניה, ועבודת הוידאו שהוצגה על במת המחול תוקרן בפסטיבל הנוכחי.

צילום: בר גורדון

איה עמיקם. מאיירת, אנימטורית, קרמיקאית. בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל. מרצה לאיור ואנימציה (בצלאל, שנקר, ויצ״ו חיפה, hit חולון). בפסטיבל תקרין מקבץ אנימציה מהעולם העוסק בשכנות, שכונות, ואנשים בבתים.

אמנית עצמאית, כוריאוגרפית, רקדנית, מרצה ומורה מובילה לאימפרוביזציה, וקונטקט אימפרוביזציה בעשרים השנים האחרונות. בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים והאוניברסיטה העברית בירושלים. מייסדת וחברה עד היום בעמותת הכוריאוגרפים ועמותת הקונטקט אימפרוביזציה בארץ.
בשנת 2005 הקימה את סטודיו PLAY, בית ספר עצמאי ללימודי אימפרוביזציה וקונטקט המעודד צמיחה אישית דרך גוף ותנועה.
הרצתה בTED על "אימפרוביזציה כדרך חיים״; פתחה לראשונה בארץ קורס להכשרת מורים ומנחים לאימפרוביזציה בתנועה, בשיתוף עם המרכז הישראלי לרפואת גוף נפש, ומובילה את הקורס זו השנה הרביעית.

צילום באדיבות עמותת הקונטקט

איתי יטוב הוא המנהל האמנותי של בית הספר לריקוד ״הקבוצה״. איתי מלמד ורוקד קונטקט מזה 16 שנים. כיוצר עצמאי, איתי הוביל פרוייקטים בינלאומיים של הופעות אימפרוביזציה. בנוסף, בעשור האחרון מתאמן איתי באייקידו, אמנות לחימה שהוא משלב בריקוד ובהוראה.

צילום באדיבות עמותת הקונטקט

איתמר אשפר הוא מוזיקאי ואיש סאונד. בשנים האחרונות הוא מתנסה ביצירת מוזיקה באמצעות חיישני תנועה. במסגרת הפסטיבל יצמיד חיישנים ורמקולים למתקנים באחד מגני השעשועים בשכונה, כך שהמשחק בהם ישמיע צלילים באופן אינטראקטיבי: קרוסלה תהפוך לתיבת נגינה ונדנדות יצרו מרקם הרמוני כתוצאה מנדנוד.

אלדר ברוך הוא מוזיקאי יוצר בישראל ומעבר לים; מלחין, קלידן (מקליט ומופיע). הוא מתמחה במוזיקה לאמנויות הבמה ולמחול בפרט (כוריאוגרפיה ואימפרוביזציה). מלחין ומעצב-סאונד לסרטי מחול ווידאו-ארט. מלחין לפסנתר ויצירות אלקטרוניות עם אלמנטים אקוסטיים וצעצועים מוזיקליים.

משוררת ומתרגמת ילידת תל-אביב, מתגוררת בצפון הישן עם נח, אורי וסיסי. במהלך העשור האחרון פרסמתי שני ספרי שירה בהוצאת ברחש, השתתפתי בפסטיבלי אמנות והפקתי עשרות אירועים קהילתיים שבהם ערבי 'שירע' בצימר, בבית ביאליק ובמפעל בירושלים; 'בוא דיבוק' בתמונע, 'קייטנות' קהילתיות בבית האדום, במקרר ועוד.

אנדרי ברוק הוא צייר ומורה מוסמך לציור. הוא בוגר תואר שני לאמנות מאוניברסיטת אורל אשר שוכנת ביקטרינבורג, רוסיה. ציוריו של ברוק מכילים אסוציאציות, רמזים ואלגוריות, ועוסקים בין השאר במפץ הגדול, תחילת החיים על כדור הארץ. אנדרי הציג את עבודותיו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, והוא מורה לציור לילדים ומבוגרים.

ארז רוסו, זמר יוצר, מפיק מוזיקלי ויוצא להקת הג׳ירפות והצמד רוסו וינברג.

יוצר מקומי המשלב בין מוזיקה אלקטרונית, וידאו, מילים וחוויות היום יום.

מוקסם מהשפעתם של הצלילים על הנפש, הוא מחפש את הסאונד, הקולות והטקסטים, איתם ניתן לנתב את הלך הרוח כרצוננו ולהעצים את הרגשות שבתוכנו.

גל נתן, ילידת 1984, מתגוררת בת"א. ספר ביכוריה "הלטאות הסגולות בחוץ" ראה אור בשנת 2020, בהוצאת פרדס ובתמיכת המועצה לתרבות של מפעל הפיס וקרן רבינוביץ לאמנויות. שיריה וטקסטים שונים שכתבה פורסמו בעיתונות ובכתבי עת שונים לשירה וספרות.
ספרי שירה: מהיד אל הפה (2021, סדרת השירה טקסטורה, פרדס, בעריכת טל ניצן); עיר ותנוחת ההר (2018, הקיבוץ המאוחד). זוכה פרס כליל לשירה אקו-פואטית לשנת 2018; שטחים פתוחים (2015, ספרי עיתון 77, בעריכת יובל פז).
ספר מסות: פליטי אור- מסע בעקבות עטלפים בשיתוף עם הסופר דרור בורשטיין (2019, אפיק).

גלבוע אגר הוא בוגר המסלול המלא בבית הספר למחול "הקבוצה". הוא שותף באנסמבל "לשבט-לקום", ומשתתף בהפקות עצמאיות של היוצרות טלי זבילביץ, מאיה ברינר, אור מרין, איתי זיידל-כהן, שרון גל ועוד רבות, וכן בפסטיבלים: הרמת מסך, פסטיבל עכו, פסטיבל בת ים, ופרוייקט 48.
גלבוע מלמד קונטקט - אימפרוביזציה ובמקביל מדריך מסעות טיפוליים לנוער בסיכון ומדריך פעילויות טבע-תרפיה.

אחרי עשור של יצירה מקורית ושלושה אלבומים עטורי שבחים, ביניהם האלבום "קמט דאגה" שיצא ב-2020 (מתוכו נבחרו שני הסינגלים "חצר" ו"סרט" לרשימת שירי השנה של רדיו "הקצה") ושיתופי פעולה אמנותיים רבים ומגוונים עם יוצרות ויוצרים משלל ז'אנרים (עומר מושקוביץ, המסך הלבן, אליוט, נערות ריינס, ניר שלמה, הגל השני ועוד..)

גלי אלון, זמרת יוצרת מתל אביב בדרך לאלבום רביעי עם שירים חדשים ברוח התקופה, שמשירים מבט כנה ומפוכח על ההתמודדות עם החיים עצמם בחדות ועם המון הומור עצמי

חיה, נושמת ומשחקת תנועה ומגע מאז ומתמיד.. רוקדת, מפיקה ומלמדת קונטקט אימפרוביזציה, תנועה ויוגה מעל עשר שנים. למדה בתכנית התלת שנית לקונטקט אימפרוביזציה אצל דניה אלרז וכן בתכניות לימוד שנתיות עם מיכאל שחרור, ועם אורלי פורטל. רקדנית יוצרת במופע מאת אנסמבל 'גלויה' (טלי זבילביץ' ודנה הירש)
מטפלת בקרניוסקרל בתינוקות ומבוגרים, ומלווה תכניות הכשרה בתחום.
קלינאית תקשורת המתמחה בעבודה עם ילדי גן.
אוהבת תנועה, ושקט, ואת הקיום של שניהם.
זה לצד זה. זה בתוך זה.

צילום באדיבות עמותת הקונטקט

הדר גבע- רקדנית ויוצרת, מורה למחול וקנטקט אימפרובזציה לקטנים וגדולים.
חוקרת וחולמת את עולם התנועה מכיוונים שונים ושואבת השראה ממפגש, רגש וילדים.

הופמן רידרס, הרכב רוק, בגרסאות משלהם גרסאות שלהם ללהיטי בלוז-רוק קלאסיים - בין השאר בקאברים למוזיקה של ניל יאנג, אריק קלפטון, רולינג סטונס ואחרים.

גיטרה: אמיר בן אלון
גיטרה: ארצ׳ן גושר
בס: אלי טרגן
תופים: דן שרווי
שירה, מפוחית, חליל: אלכס פלשנברג

הלל למד אומנות באוניברסיטת אמילי קאר בוונקובר, קנדה. ״אני מאמין שהאמנות צריכה להיות אישית ולכן אני מושפע מהחויות האישיות שלי כאב, בן זוג, אומן לחימה - וכמובן אומן פלסטי. שילוב שני העולמות הללו בציורים שלי נותנים לי להביע את הרגעים האישיים והמעשיים שלי״.

התכנית האקדמית ללימודי ג'אז בשיתוף אוניברסיטת ניו-סקול בניו-יורק פועלת מזה 13 שנים בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל-אביב. במסגרת שיתוף הפעולה נגני ג'אז מצטיינים לומדים שנתיים בקונסרבטוריון ועוד שנתיים בניו-סקול בניו-יורק עד להשלמת תואר ראשון באוניברסיטה היוקרתית. לתכנית שיתוף פעולה דומה גם עם האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. התכנית האקדמית היא חלק מהמרכז ללימודי ג'אז של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ובו מתקיימים הרכבי חובבים מבוגרים, סדרת קונצרטי ג'אז בהשתתפות הביג בנד הייצוגי של המרכז ללימודי ג'אז ושלל פעילויות נוספות.

הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה נוסד ב–1945. הוא אחד המוסדות הוותיקים והמוערכים לחינוך מוזיקלי בארץ. בנוסף לשיעורי הנגינה בכלי נהנים התלמידים ממערך של הרכבים ביצועיים ושיעורים תיאורטיים. הזדמנויות להופיע בקונצרטים וכניסה חופשית לקונצרטים הנערכים במסגרת המרכז למוזיקה קאמרית בו מופיעים טובי הנגנים מהארץ ומחו"ל. בנוסף מפעיל הקונסרבטוריון את תכנית "צליל מכוון" לילדי פנימיות בסיכון ואת תכנית "מפתח סול" למתמודדי פוסט טראומה.

הרכב:
דור בוכריס - סקסופון אלט
רתם וולדיגר - מפוחית
ערגה קוטלר - פסנתר
טל וסרמן - בס
נווה רז - תופים

חנה סהר היא אמנית ישראלית העוסקת בצילום. חנה היא זוכת פרס אמן צעיר, משרד החינוך והתרבות(1998) , פרס ליאון קונסטנטינר (2002), פרס משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות (2004), ופרס שרת החינוך והתרבות (2014).

החל מתחילת שנות ה-90 ועד היום הציגה שורה של תערוכות יחיד בחללי תצוגה ובמוזיאונים מובילים (בהם מוזיאון תל אביב, מוזיאון הרצליה, מוזיאון הצילום בתל חי, מוזיאון הנגב ועוד), והשתתפה באינספור תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. עבודתה נעה על קו דק הנמתח בין התיעודי לבין המבויים, בין הישיר לבין המטופל, ונוגעת בהיבטים שונים הקשורים בהטרוגניות של הזהות. עבודותיה מצולמות ברובן בפילם באופן ישיר וללא עיבוד.

סופרת, ד”ר לתקשורת, עיתונאית ומרצה. מנחת סדנאות בתחומי תקשורת, מגדר וחברה,שכל מטרתן היא לקדם שיח פתוח אודות השפעות התרבות עם מבוגרים, ילדים ובני נוער.
תל אביבית, מגדלת שלושה ילדים וכלבה. מעמידה פנים ששומרת על כושר. מורחת אודם אדום. מקפידה למחזר. גרועה בלכתוב תקצירים על עצמה ולכן כל הטקסט שתקראו פה גנוב מדברים שאנשים אחרים כתבו עליה.
ספרה, "קורא לה אלה", מותחן פסיכולוגי, צא לאור בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר וכך גם ספרה הבא, שייצא לאור בשנה הקרובה.

צילום: דורון לצטר

טלי זבילביץ', כוריאוגרפית, רקדנית ופרפורמרית. יוצרת מופעים, התרחשויות כוריאוגרפיות בפורמטים שונים במגוון חללים. חוקרת תנועה ויזמת אומנות. מורה בשיטת פלדנקרייז, מלמדת יצירה, אילתור וקונטקט אימפרוביזציה. מאמינה בכל ליבה שאמנות צריכיה להיות נגישה ולהשתלב בחיי היומיום של כל אחד מאתנו - ויחד בצוות מופלא יוצרות את 'פסטיבל ארטתור'.

אמא. אומנית. יזמית. מאמינה בחיבור בין עולמות ופועלת במרץ ליצירת חיבורים שונים בין מדע, אומנות, חברה וטכנולוגיה.בוגרת בצלאל.

יונדב פרידמן - משורר ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית. נולד בכדור הארץ ליונקים מערב אסיאתיים בימיה המוקדמים של ההכחדה השישית. חבר בכתב העת הבה להבא ובחיים. ספרו הראשון אקסיטציה יצא בהוצאת הבה לאור (2019).

צילום: רוני קרפיול

יוני דנציגר, יליד 1980, אמן רב תחומי, מרצה ומפיק, חי ויוצר בתל אביב.
בוגר מכון אבני לאמנות ועיצוב.
בוגר כיתת מאסטרז של דוד ניפו במכללת התחנה.

בשנת 2005 נחשף כאמן בתערוכת "קשרי דם" בגלרית רוזנפלד, ומאז מציג ומוכר את האמנות שלו בארץ ובעולם.
כאמן רחוב דנציגר מוכר בשם Lord of Lords (LOL) ועבודותיו מעטרות את קירות הארץ/חו"ל החל משנת 2013.

דנציגר עובד כמחנך ומורה לאמנות בגמנסיה העברית הרצליה ומלמד באופן פרטי רישום, איור ואמנות בספריי.
כמפיק אמנות דנציגר מטמיע בחללים עירוניים (מלונות, מסעדות, חניונים..) את מיטב אמנות הרחוב בארץ ובכך יוצר איזון מיוחד בין חיי הרחוב לחיי הנופש והיוקרה בארץ.

פוצ׳ו (ישראל ויסלר) נולד בתל אביב בשנת 1930. בסיום לימודיו בתיכון הגימנסיה הרצליה, בפרוץ מלחמת העצמאות, התקבל לפלמ"ח ולחם בעמק הירדן ובנגב.

הקריירה הספרותית של פו׳צו החלה בגיל 19 כשכתב את 'חבורה שכזאת'. הספר התפרסם שבע שנים מאוחר יותר בהוצאת ׳מסדה׳. לצד קריירה כמורה לחקלאות, באגרונומיה ומנהל מחלקה במפעל לפלסטיק, כתב פוצ׳ו תסריטים, מדורי הומור, מערכונים, שירים ומחזות. בסך הכל יצאו לאור כ-30 ספרים מפרי עטו, הידועים שבהם: ״יומנה הפרטי של איה הג׳ינג׳ית׳, ,׳אני פחדן אני׳, ׳המורה הדגול שמילקיהו׳, ו׳אולי תרדו שם׳.

תושבת השכונה מאז 2010, בוגרת תואר שני בספרות עברית במסלול כתיבה יצירתית מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מחברת הקומדיה הרומנטית "מורשית חתימה" (הוצאת עברית), מנחת סדנאות ומפגשי כתיבה, עובדת בניהול אדמיניסטרטיבי בכיר ובקרוב עתיד לצאת לאור ספרה השני, גם הוא בז'אנר הקומדיה הרומנטית הבלשית.

צילום: יוסי מסה

לירון אלפא היא אומנית הפועלת בתל אביב בעשור האחרון, בתחום הצילום, הציור והאומנות הפלסטית. היא בוגרת תכניות אומנות באגודת הציירים והפסלים, בקלישר, באסכולה תל אביב ובתכניות נוספות. לירון ערכה עד היום שלוש תערוכות יחיד והשתתפה במספר רב של תערוכות קבוצתיות, ביניהן בתיאטרון חולון, במכון לאומנות בת ים, ובגלריה Apart Art בתל אביב.

ילידת 1976. נשואה ואם לשלוש בנות. מתגוררת בתל אביב. רופאה וטרינרית המתמקדת בשנים-עשר השנים האחרונות ברפואת ומחקר עטלפים בדגש עטלפי-פירות. כותבת ומפרסמת שירה וביקורות שירה בכתבי עת ובעיתונות היומית. בוגרת המסלול השנתי של הליקון וסדנאות כתיבה אצל רחל חלפי ואגי משעול.

מארק לואיס הוא פסל העובד במתכת, ומייצר, לדבריו, ״קונכיות״, שהן ״הגנה ולעיתים יופי״. בעשור האחרון הציג מארק את עבודותיו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות, ורבים מפסליו ניצבים באופן קבוע במרחב הציבורי. ניתן למצוא את עבודותיו, בין השאר, בבית הספר טביתא ביפו, בגלריה העירונית בגבעתיים, במכללה האקדמית ברופין ועוד.

מיה שרבני חיה ויוצרת בתל אביב. אמא לתמרה ואשתו של אודי.
אמנית רב-תחומית ומורה ליוגה נשית תרפיה.
יוצרת בפרפורמנס, צילום, קולאג׳ ופיסול. חברת צוות במעבדת Ctrl+Alt+Del. בוגרת BFA באמנות ׳בצלאל׳ בירושלים.

מיכל מכלוביץ׳ היא אמנית ומתמחה באימפרוביזציה, יוצרת, רקדנית, פרפורמרית, מורה ומנחת קבוצות. בוגרת תואר ראשון למחול ותואר שני לכוריאוגרפיה באקדמיה למוסיקה ומחול.
מאמינה שאימפרוביזציה זו דרך חיים עם כוח אדיר, הרבה מעבר לפיזיות של התנועה.
יוצרת מרחב שבו אנשים מרגישים בטוחים להתבטא דרך הגוף.
בוחנת את האפשרויות הקיימות בתנועה פיזית, תודעתית ורגשית.

מיכל סממה, יוצרת בתווך שבין מחול לפרפורמנס ולאמנות פלסטית. עבודותיה, מרביתן תלויות מקום, נעות בין חללי הבמה, הגלריה והמרחב הציבורי. הציגה תערוכת יחיד במוזיאון פתח תקוה לאמנות, העלתה עבודות בגלריה זומר, גלריה קו 16, גלריה הקיבוץ, פסטיבל צוללן, הרמת מסך, אינטימדאנס, במת מיצג, מוסררה מיקס, ב-Judson Church, ב-New York Live Arts וב-The Chocolate Factory Theater בניו יורק, וכן בגלריות Aspect Ratio, Defibrillator, 6018 North, Julius Caesar ו-Sector 2337 בשיקגו. בעלת תואר שני באומנות מבית הספר של המכון לאמנות של שיקגו (SAIC).

צילום: ארנון רבין

יוצרת, אוצרת, חוקרת ומרצה; בעלת סטודיו לעיצוב-אמנות, אוצרת ראשית של גלריה BY5, אוצרת שותפה בצוות הביאנלה לאמנויות ועיצוב מוזיאון ארץ ישראל 2020; פועלת בתפיסה רב תחומית ביצירת ובקריאת אובייקטים, מיצבים, מיצגים וסביבות; יוצרת חוקרת וכותבת אודות סוגיות ביחסים בין שפה חזותית תרבות ומקום, ועל זהות מקומית ותרבות חומרית בין מסורת לטכנולוגיה באמצעות ניתוח של אובייקטים וסביבות בקטגוריה של עיצוב-אמנות בכלל ובשדה העיצוב-אמנות בישראל בפרט; מרצה אודות תולדות העיצוב, עיצוב עכשווי, עיצוב-אמנות, עיצוב ותרבות, עיצוב בישראל, ועוד; מלמדת ומנחה בפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים, בתוכנית הבינלאומית ללימודי אוצרות בעיצוב בשנקר ובמסגרות פרטיות;

אמנית וכותבת. בוגרת האקדמיה בצלאל, בהצטיינות, לימודי אמנות ב'ניו יורק סטודיו סקול' ותואר שני בהצטיינות, מאוניברסיטת תל אביב.

הציגה בעשרות תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם ביניהן בהמבורג, לונדון, לובק, במוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון פתח תקווה, במשכן לאמנות בעין חרוד, מוזיאון חיפה, במוזיאון מארק רותקו בלטביה, ותערוכות יחיד וזוגיות נבחרות במנשר, גלריית הקיבוץ, גלריה נחשון, גלריה בורוכוב.

יצירתה זכתה בפרסים ותמיכות מגופים כמו מפעל הפיס, הקרן ליוצרים עצמאיים, קרן רבינוביץ', משרד המדע התרבות והספורט, קרן תרבות אמריקה ישראל, עירית תל אביב, סדנאות האמנים ועוד.
ספרה הראשון, 'חמש רגליים' הוא נובלה גרפית וספר אמנית שיצא לאור ב-2020. ספרה השני 'ונציה' יראה אור ב-2023.

צילום: שירז גרינבאום

אמנית רב תחומית, פרפורמרית, רקדנית ומורה למחול. מגיל צעיר נועה עוסקת במחול, במגוון טכניקות של תנועה ומחקר תנועתי. את הקונטקט אימפרוביזציה פגשה ב-2003 ומאז חיה את האלתור - מתרגלת וחוקרת את דרכיו הנסתרות.
בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, בעלת תואר ראשון במחול וסטודנטית לתואר שני בכוריאוגרפיה ב"אקדמיה למוזיקה ומחול" בירושלים. מטפלת בשיטת אילן לב ומורה לפלדנקרייז.

מאז 2002 מופיעה בפרויקטים שונים של תנועה ופרפורמנס בארץ ובעולם. ֿעבודותיה הוצגו בפסטיבלים שונים כגון: פסטיבל זירת מחול, עונת התרבות-מתחת להרDOOK11 , V-DANCE, פסטיבל עכו ועוד.

צילום באדיבות עמותת הקונטקט

נועה צדקה היא אמנית/צלמת/כותבת/אוצרת/מרצה לצילום.
בעלת תואר ראשון מהמחלקה לצילום בצלאל ירושלים (1995), ולימודים המקבילים לתואר שני, רייקסאקדמי, אמסטרדם (1999) .
זוכת פרס האמן הצעיר (2001) , פרס עידוד היצירה (2004) , מועמדת לפרס גוטסדינר (2006) ופרס שרת התרבות בתחום האמנות הפלסטית (2011).
בשנים 1998 - 1999 הוציאה לאור 2 ספרי אמנית, Talking Parts , ו - a book בהוצאת הרייקסאקדמי, הולנד.
בשנת 2009 יצא לאור ספרה "המעבר בתעלות הדמע תקין", בהוצאת רסלינג/ושתי שכלל תצלומים וטקסטים.
בשנת 2019 יצאה לאור ספרה "האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא - כרוניקה של מחלקה לצילום" בהוצאת רסלינג.

נועם נגרי (יליד 1980), סופר משורר ואיש חינוך. דוקטורנט בבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. הוציא לאור ארבעה ספרים: "מצופים" (קובץ סיפורים, 2007, גוונים), "רסיסים של אור שבור" (רומן, 2012, גוונים) , "טקנומליה" (נובלה, 2016, הוצאה עצמאית) "ממטר" (שירה, עיתון 77). פרסם סיפורים קצרים ושירה במגוון במות ספרותיות, בהן: "ננופואטיקה", "גרנטה", "פטל", "משיב הרוח" ועוד. בשנת 2015 ייצג את ישראל בכנס הספרות הבינלאומי שהתקיים במינסק בלארוס ונושאו היה "הכותב והזמן". כמה מסיפוריו הקצרים זכו בתחרויות כתיבה, ביניהן תחרות הסיפור הקצר ע"ש דוד גבע ז"ל לשנת 2020 וכן תחרות מטעם פרויקט 'מעבורת', שנושאה היה "מאה המטר שלי". נגרי הוא מבין זוכי מלגת שהות הכתיבה בבית שלום אש לשנת 2021.

צילום: מור אלנקוה

נועם פלד הוא זמר-יוצר וזוכה פרס אקו"ם על קליפ השנה לשנת 2002.

ננסי גוגנהיים היא פסלת בשיש וברונזה ומורה לאומנות לילדים, עולה משוויץ ומרגישה בשכונה הזו בבית.
״אני מאמינה באומנות שנותנת לנו אפשרות לעצור, להקשיב ולהסתכל, ולתת לעצמנו להתרגש. בשיעורים אני אוהבת ללמד את הילדים שאומנות זו דרך אישית של כל אחד להתבטא״.

נעה דר, כוריאוגרפית ורקדנית. בין יצירותיה נמצאות 'אינוונטר', 'נוע-נוע', 'עור', 'ארניקה', 'טטריס', 'מוזר', 'גיד אכילס', 'אייזאורוס-פרידה', 'משחקי ילדים' ועוד. יצירותיה הוזמנו ע"י הפסטיבלים המרכזיים בישראל והוצגו בבמות בין לאומיות רבות ברחבי העולם. בין הפרסים בהם זכתה נמצאים פרס רוזנבלום מעת"א-יפו, פרס הביצוע ופרס היצירה של משרד התרבות ופרס לנדאו מטעם המועצה לתרבות של מפעל הפיס. רוב עבודותיה נוצרו במסגרת 'קבוצת מחול נעה דר' שהקימה ב 1993, תוך שיתופי פעולה עם אמנים ואמניות משדות יצירה שונים.

צילום: תמר לם

בוגרת London Contemporary Dance School - תואר ראשון במחול מודרני וה-Laban Center. תואר שני בחינוך ובאמנות מ-Leeds University. עבדה כרקדנית וכוריאוגרפית בלונדון. הגיעה לארץ ב-1995, עבדה עם כוריאגרפים כמו ברק מארשל וסאלי אן פרידלנד. עבדה ב"דרור רז פילאטיס" כמנהלת מקצועית ובהכשרת מדריכים. מלמדת תנועה בסטודיו למשחק ניסן נתיב. מלמדת קורסים להכשרת מדריכי פילאטיס במכללה האקדמית של וינגייט.

עינת בסט היא בוגרת ביה"ס קלישר לאמנות, ת"א.
מוטרדת מצורות, צבעים וחיבורים. בונה מבנים די אניגמטיים שעוזרים להבהיר כמה דברים סתומים.
מתגוררת בשכונה ויוצרת בבית.

ענת גוטמן היא תושבת השכונה מאז 2012. עורכת דין במקצועה, עובדת כיועצת משפטית בהסתדרות הכללית החדשה, צלמת ואמא יחידנית לפעוט בן כ – 4 שנים.

בשנים האחרונות נכנסה ענת לתחום צילומי ה – WILDLIFE, תחום מרתק שמשלב את אהבתה למרחבים, לטבע והרפתקנות באופן כללי יחד עם תחום הצילום. צילום הטבע הפראי הביא את ענת למקומות רחוקים ומבודדים בקצות העולם. היא מנסה לשמור על קצב הצילומים ולנסוע לפחות פעם בשנה לצלם חיות וטבע.

ענת קון-אמן, משוררת, מתגוררת בתל-אביב. כתבה בנושאי תרבות במגזין לאמנות ותרבות ובפורטלים אינטרנטיים. הפיקה, ערכה והנחתה אירועי תרבות. שיריה התפרסמו בכתבי עת שונים ובאנתולוגיות לשירה. אחדים משיריה ‬הולחנו.

עפר זיו, תושב השכונה ב 14 השנים האחרונות, מוזיקאי פעיל בעברו ובעלים של חברה לבניית אתרים בהווה

פאם פאח אורקסטרא! נולדה מתוך שיגעון הקורונה ששטף את העולם, ומתוך כמיהה של החברים בה – לצאת מהבית המסוגר, להיפגש עם עוד אנשים מלאי תשוקה, ולחגוג יחד עד תום את החד־פעמיות של החיים האלה. בליווי ותמיכה של תזמורת־אחות מקלרמונט פראנד שבצרפת (KTIPIETOK ORKESTAR), נוצר מפגש פתוח בין נגנים במגוון גילאים, שנפגשים יחד מידי שבוע לנגן ולשיר מוזיקה מרקידה, נוטפת גרוב ומקצבים משוגעים – מחבל הבלקאן ועד ארצות ערב. העיבודים המיוחדים והקטעים המקוריים נכתבים במיוחד לאורקסטרא על ידי הנגנים; המפגשים מלאי צחוק, שמחה, ואהבה; והחברות שנרקמת מרגשת ומלאת פירגון לכל אחד – להתפתח, להעז ולצמוח לאן שחשקה נפשו.

אורי ארמן, ג'ולי רוזנברג – קלרינטים
גלי יוזוב, גל מאור, אביב אור משולם – סקסופונים
רועי צוק, רונן פייבסקי, רונן ששון – חצוצרות
טוני חביב – חליל
רוני קלימובסקי – טרומבון
אדם יודפת – סוזאפון
אמיר פנחסי – תופים
ארז צליק, דודו בוחבוט – כלי הקשה

צילום: ניר שטרן

פיליפ סמית', פרפורמר, עלה לישראל לפני עשרים שנה מבריטניה. כיום הוא מתגורר במקום, עם אשתו ושני ילדיו, ועובד ברמת גן, כמורה לאנגלית

ההרכב קובי סלומון והביצרון סטומפרס הוקם בתחילת הקורונה בשכונת ביצרון כחלק ממופעי התרמה למוזיקאים שאיבדו את פרנסתם עם פרוץ המגפה. ההרכב מנגן מוזיקת סווינג דיקסילנד מסורתית.
חברי ההרכב הינם מוזיקאי ג'אז פעילים בסצנה המקומית המופיעים במספר רב של פסטיבלים ומועדונים.

צילום: מאיה אילטוס

קטי קנבסקי היא ציירת, מעצבת ומשמרת ציורי קיר וצבע אדריכלי. חוקרת חומר וצבע, בעלת סטודיו לעיצוב משטחים EKA. קטי היא בוגרת תואר ראשון בתיאוריה של אמנות, אוניברסיטת תל אביב,
ותואר שני בשימור המורשת הבנויה, אוניברסיטת חיפה.

צילום: פזית דנק

רוק בעברית שלא נשמע כמו שום דבר אחר. קלקר הם עומר אליאס (גיטרה), איתי דואר (באס) עידן קוגן (תופים) ויהוא דר-שעשוע (שירה, מילים ולחנים, תושב השכונה זה יותר מעשור). הלהקה מנגנת שילוב לא מצוי של Pאנק ורוק מתקדם עם השפעה ישראלית ברורה. המוסיקה הייחודית מתחברת לטקסטים סוריאליסטיים ליצירת תמהיל צבעוני, רקיד ומרענן.

רונה פרלמן (1988), חיה ויוצרת בתל אביב.
היא יוצרת באמצעים מגוונים, החל מפרקטיקה קלאסית של ציור בצבעי שמן על בד שבה הדימוי נולד יש מאין, וכלה בקולאז'ים שעושים שימוש בחומרים לא קונבנציונליים, הבולט ביניהם הינו נייר קופי.
ב-2013 סיימה רונה בהצטיינות את לימודי האמנות במדרשה לאמנות, בית ברל ומאז הציגה בתערוכות רבות בארץ ובעולם ביניהן הביאנלה לנייר והביאנלה לאמנויות ועיצוב במוז"א - מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, הביאנלה השישית לרישום בירושלים, יריד האמנות צבע טרי 9, גלריה Circle 1 בברלין ובתערוכה "כלבים וחתולים" באגף הנוער של מוזיאון ישראל בירושלים.

רוני זכאי היא מוזיקאית ויוצרת עצמאית מעל עשור אני כותבת ומלחינה, בהרכבים שונים מקליטה ומופיעה עם חומריי המקוריים. אוטודידקטית וחוקרת נושאי ריפוי הוליסטים באמצעות סאונד ויצירה.

רוני פקר (1982, תל אביב), עובדת על קו התפר שבין הדו לתלת ממד. בעלת תואר שני מUIC, שיקאגו אילנוי, בוגרת המכון לאמנויות במכללת תל-חי ובעלת תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה. עבודותיה הוצגו בארה״ב במקומות כמוAspect/Ratio ,Hyde Park Art Center , 6018 North, UIMA LVL3 Roots and Culture, Heaven Gallery, Gallery 400 כמו גם בגלריית אלמסן, בית האמנים בירושלים, המוזיאון הפתוח, בית בנימני ובית מאני בישראל .

צילום: טל ניסים

נולדתי בחיפה ב-1950.
למדתי צילום בלונדון (1970-1973) ותואר שני בצילום בניו יורק (1983-1985).
לימדתי צילום במדרשה לאמנות, בית ברל. גם בחוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב.
אני מצלמת כשאני ברחוב, בדרך
יש ימים שאני מוצאת בהם בקלות וימים אחרים שאני לא מוצאת – או רואה? – שום דבר.
אני שמחה כשאני מצליחה להטעין את מה שמצאתי במשמעות חדשה.

צילום: ברקת בן יעקב

בלה (רז בלהוסקי) הוא זמר-יוצר תושב השכונה. יצירותיו מתאפיינות בטקסט עשיר ובסאונד ייחודי המשלב אינדי רוק ופופ. אלבום הבכורה שלו ״רחובות ובתים״ יצא לפני מספר שבועות. 2 שירים מתוך אלבום הבכורה: ״מלא דברים״ ו - ״ארגנטינה״, נכנסו לפלייליסט המלצות העורכים של גלגלצ.

יוצרת ומדריכת לפילאטיס בסטודיו "פילאטיס נחמני". בוגרת תואר ראשון בתנועה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומדעי כדור הארץ. ותואר שני בכוריאוגרפיה מהאקדמיה למוסיקה ולמחול.

רנה שינפלד היא מהבולטים והמשפיעים באמני ישראל; יוצרת מחול, רקדנית, כוריאוגרפית ומורה. רנה נולדה בתל אביב והחלה לרקוד בגיל 12 בלט קלאסי. לאחר שירותה הצבאי נסעה רנה לניו יורק ולמדה בבית הספר של ״כוהנת המחול המודרני״ מרתה גרהאם, ואז המשיכה ללימודים בבית הספר ג'וליארד, שם הרחיבה את תחומי לימודיה לכוריאוגרפיה, כתב תנועה, מוזיקה, מחול מודרני, מחול קלאסי ועוד. עם חזרתה לארץ הקימה רנה להקה בת 11 רקדנים ויצאה בערב מחול ראשון מיצירותיה. לאחר מכן שבה רנה לניו יורק, עבדה עם מרתה גראהם ועם שובה לארץ הייתה בין מקימי להקת בת-שבע, לרקדנית ראשית וכוריאוגרפית בלהקה.

לאחר כ- 20 שנה עזבה רנה את להקת בת שבע על מנת להקים את תיאטרון מחול רנה שינפלד במסגרתו פועלים להקה, בית ספר וסדנא.

שלומית ירון היא רקדנית פעילה ויוצרת בהשפעת הבוטו היפני. לשלומית ניסיון מעמיק בטיפול רגשי-תנועתי, מלידה ועד זקנה, בכל מעברי החיים. שלומית מרצה ומדריכה במסגרות אקדמיות.

רקדנית, מורה וכוריאוגרפית יוצרת במחול-עכשווי, אימפרוביזציה, תיאטרון מחול ותיאטרון.
רוקדת מזה 30 שנים, רוקדת מלמדת ומאוהבת בקונטקט אימפרוביזציה ב 15 שנים האחרונות.
מפיקה את פסטיבל הקונטקט אימפרוביזציה בישראל מזה 9 שנים.

צילום באדיבות עמותת הקונטקט